עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות ב׳:י״ד

14 שָׁקוּד כוּ'. פֵּרוּשׁ הֱוֵי שָׁקוּד וְיָגֵעַ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁתֵּדַע לְהָשִׁיב כוּ'. וּלְפִי זֶה לֹא גָּרְסִינַן וְדַע, אֲבָל בִּסְפָרִים אֲחֵרִים גָּרְסֵי וְדַע. פֵּרוּשׁ דָּעֵהוּ אַתָּה בִּידִיעָה שְׁלֵמָה, וְלֹא תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתְךָ אֵלָיו מְקֻבֶּלֶת אֶצְלְךָ אוֹ מְלֻמֶּדֶת מֵאַחֵר, כִּי כֵן לֹא תְּנַצֵּחַ אוֹתוֹ. וְאָמַר שֶׁתָּשִׁיב, הוֹדִיעַ שֶׁלֹא תֵּלֵךְ אַתָּה אֵלָיו לְהַקְשׁוֹת לוֹ, אֶלָּא אִם יָבֹא אֵלֶיךָ וְיַקְשׁוּ לְךָ, דַּע מַה שֶּׁתָּשִׁיב. אָמְנָם אַתָּה לֹא תַּתְחִיל לְשַׁסּוֹת בְּךָ אֶת הַכֶּלֶב. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל:

15 וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, אַף עַל פִּי שֶׁתִּלְמַד דֵּעוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים לָדַעַת אֵיךְ תָּשִׁיב עֲלֵיהֶם, הִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּלִבְּךָ דָּבָר מִן הַדֵּעוֹת הָהֵם, וְדַע שֶׁמִי שֶׁתַּעֲבֹד לְפָנָיו יוֹדֵעַ צְפוּן לִבְּךָ. וְהוּא אָמְרוֹ וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל, רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ בֶּאֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַד כָּאן. וְאִם כֵּן, לִפְנֵי מִי, מוּסָב עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

16 וְנֶאֱמָן כוּ'. לֹא פָּלֵיג עַל מַאֲמָר אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים כוּ' וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם. וּמָצָאתִי בְּנֻסַּח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֻגֶּהּ דְּגָרַס, וּמִי הוּא בַּעַל מְלַאכְתֶּךָ, וְתוּ לֹא מִידֵי: עיקר תוי"ט.